איך יצאתי מהפרעת האכילה


פוסט שמספר קצת עלי ואיך יצאתי מהפרעת האכילה ממנה סבלתי ואיך זה שינה את חיי לתמיד…כתבתי אותו אתמול בקבוצה הסגורה שלי CLEAN&LEAN לאחר שקראתי פוסט של אחת המשתתפות שלי על חברה טובה שפיתחה הפרעת אכילה חמורה. הפוסט המטלטל שלה והתגובות של המקסימות שלי, גרמו לי לכתוב קצת על המסע התזונתי שלי ואיך הבראתי בעצמי מהפרעת אכילה שניהלה את חיי…
מניעת הפרעות אכילה הן מה שמוביל אותי כבר שנים. משנת 2001 שפתחתי את חוגי התזונה ואורח חיים בריא הראשונים בארץ, כדי ללמד ילדים לאכול בריא וכדי ללמד הורים זו בעיקר את האמהות להפסיק לעשות לילדים את הדיאטות שלהן. להפסיק לכעוס על כל שהם אוהבים אוכל, להפסיק לבקר אותם ולשפוט אותם.
עשיתי את זה כי אמא שלי האהובה בלי להבין בכלל איזה נזק היא עושה לראש התחרותי שלי, העבירה אליי כבר בגיל 12 את כל הפחדים שלה שאהיה שמנה כמו שהיא היתה בתור נערה.
אני זוכרת איך הרגשתי שבודקים לי כל הזמן כמה אוכל שמתי בצלחת, שיחות שלנו על דיאטות, קלוריות, פחד מהשמנה וגם איך בגיל 15 לפני נסיעה לקלאב מד בקיץ אמא שלי קנתה לשתינו כדורי דיאטת אשכוליות.
ואיך כשחזרתי מהמחנה קיץ בגיל 15 ואמה שלי התפעלה איך אני נראית כל כך טוב. סיפרתי לה בחשש שפשוט לא אכלתי 10 ימים אלא רק שתיתי. והיא במקום לכעוס עליי ולקחת אותי לפסיכולוג (אני בטוחה שזה מה שהיא היתה עושה היום אבל לא היתה מודעות לזה כל כך ב-1995) אמרה לי: הלוואי שהיה לי את הכוח רצון שלך.
אז כמובן שחזרתי על זה שוב בקורס הדרכה ושוב פעם אחר פעם לאורך השנים בתיכון כל פעם שרציתי להוכיח לעצמי שאני חזקה והכל ״קטן עליי״ וכמובן לקנות שמלה חדשה וצמודה במיוחד….
אפשר להגיד שתמיד הרגשתי שההורים שלי חושבים שאני לא מספיק רזה או מספיק יפה.
לכן כאשר העברתי את המפגשים להורים, היה לי מאד חשוב להסביר להם כמה נזק זה עושה וכמה המילים שהם אומרים מעצבות את הילדים שלהם ומעציבות אותם.
וכך מצאתי את עצמי בגיל 22 כשאני רק בשנה השלישית של הלימודים, מעבירה סדנה לקבוצה של 16 הורים , אשר הקשיבו לי והבינו שבאתי לעשות טוב למשפחה שלהם.
עם השנים פתחתי עוד קבוצה ועוד קבוצה , ב-2009 היו לי 16 קבוצות בכל הארץ ולימדתי את הילדים שהשילוב המנצח הוא אוכל בריא ופעילות גופנית שיכולה להנות כייפית ומהנה.
היינו עושים להם שיעורי כושר ששילבו משחקי ילדים, ריקודי קלאב מד, קיק בוקסינג ודאגתי שהמדריכים שלי יהיו הכי טובים בארץ והכי אוהבי ילדים בארץ.
עד היום אני מעבירה חוגי תזונה נכונה ואורח חיים בריא מתוך רצון לעזור לילדים והורים לפתח גישה בריאה כלפי אוכל.
באותן השנים עבדתי בעיקר עם ילדים ופחות עם מבוגרים.
אולי בגלל שעדיין הייתי בשלבי התאוששות מהפרעת האכילה בעצמי.
כפי שסיפרתי לקבוצה שלי אתמול במפגש אצלי בבית שארגנתי להן וגם לחלק מהבנות אצלי בסדנה, היום אני מבינה שסבלתי ממה שנקרא ״אורטורקסיה״ – ״נקיטה באמצעים קיצוניים לאכילה בריאה״
מה שאומר שעל ״ מזבח״ האכילה הבריאה אכלתי בעיקר פירות וירקות מיום ראשון עד חמישי, וקצת אוכל רגיל בסוף שבוע, וכל יום שלישי הייתי בצום על מים בלבד ״כי זה בריא״.
כמובן שהכל לווה בלא מעט ספורט, ולמדתי באותה תקופה 5 ימים בשבוע 9:00-21:00 כולל סטאז׳ בבית חולים איכילוב.
כשלמדנו בנטורופתיה על צום מיצים המליצו לנו לעשות את זה 3 ימים, אבל אני בחורה יסודית ותחרותית אז עשיתי את זה במשך חודש.
כל דיאטה שלמדנו ניסיתי על גופי, ה-כ-ל…
כאשר למדנו על צום אמיתי, כזה שרק שותים בו מים, כמובן שעשיתי את זה ל-10 ימים
העברתי את הגוף שלי 7 מדורי גיהנום והוא עדיין בחיים…
כנראה כי בתוך תוכי תמיד אהבתי את החיים ותמיד רציתי להמשיך לחיות ולהיות מאושרת, ידעתי שאצליח להוציא את עצמי מכל דבר, גם מהפרעת האכילה הזאת שאפילו לא ממש הבנתי שהיא הפרעת אכילה.
כשקראתי פעם ראשונה על ״אורטורקסיה״ הבנתי שזה מה שניהל אותי ופשוט אף אחד לא דיבר על זה עד שהכתבה על הנושא התפרסמה.
לשמחתי, הגוף שלי שרד את ההתעללות הבלתי פוסקת, הוא אמנם לא כל כך משתף פעולה עם הרצון שלי להיות יותר דקה וחטובה ממה שאני. אבל אני שמחה לספר שאני היום מאד סלחנית כלפיו. באמת, בכל היקר לי, אני מדברת אל הגוף שלי באהבה, לא כועסת עליו יותר, לא מענישה אותו ומהמקום הזה, של השלמה יחד עם הקפדה על בריאות בלי אובססיביות אני יוצרת את כל תוכניתו התזונה שלי.

לא סתם יצרתי תוכניות תזונה זולות.
כי רציתי שכולם אבל באמת כולם או כולן יוכלו להרשות לעצמן לשמוע מה יש לי להגיד ומה יש לי ללמד.

אני מרגישה שהשליחות שלי בעולם הזה היא ללמד אנשים להיות בריאים יותר, ולא לפתח הפרעות אכילה.
לפתח קשר בריא לגוף ולאוכל.
לנהל את האוכל ולא לתת לאוכל לנהל אותנו.
להפסיק לקבוע אם היום היה טוב או גרוע לפי מה שאכלנו ולהיות סלחניות כלפי עצמנו מחד ויחד עם זאת להיות נחרצות כלפי הרצון שלנו להיות בריאות יותר לתמיד.

הגר

בתמונה אני לפני חצי שנה , כמה דקות לפני שהצטלמתי עם הספר שלי CLEAN EATING- פשוט לאכול בריא
ברגע של הירהורים ודיבור לעצמי על קבלה עצמית, כי להצטלם עדיין קצת מלחיץ אותי, מעמת אותי עם הביקורת העצמית שלי, אבל באמת שאני משתפרת…