איך יצאתי מהפרעת אכילה
פוסט שמספר קצת עלי, איך יצאתי מהפרעת האכילה ממנה סבלתי ואיך זה שינה את חיי
כתבתי אותו בקבוצה הסגורה שלי לאחר שקראתי פוסט של אחת המשתתפות על חברה טובה שפיתחה הפרעת אכילה חמורה. הפוסט המטלטל שלה והתגובות של המקסימות שלי, גרמו לי לכתוב קצת על המסע התזונתי שלי ואיך הבראתי בעצמי  מהפרעת אכילה שניהלה את חיי
מניעת הפרעות אכילה הן מה שמוביל אותי כבר שנים משנת 2001 כשפתחתי את חוגי התזונה ואורח חיים בריא הראשונים בארץ, כדי ללמד ילדים לאכול בריא וכדי ללמד הורים  ובעיקר את האמהות להפסיק לעשות לילדים את הדיאטות שלהן, להפסיק לכעוס על כך שהם אוהבים אוכל, ולהפסיק לבקר ולשפוט אותם

עשיתי את זה כי אמא שלי האהובה בלי להבין בכלל איזה נזק היא עושה לראש התחרותי שלי, העבירה אליי כבר בגיל 12 את כל הפחדים שלה שאהיה שמנה כמו שהיא היתה בתור נערה
אני זוכרת איך הרגשתי שבודקים לי כל הזמן כמה אוכל שמתי בצלחת, שיחות שלנו על דיאטות, קלוריות, פחד מהשמנה וגם איך בגיל 15 לפני נסיעה לקלאב מד בקיץ אמא שלי קנתה לשתינו כדורי דיאטת אשכוליות
כשחזרתי מהמחנה קיץ בגיל 15 ואמא שלי התפעלה איך אני נראית כל כך טוב, סיפרתי לה בחשש שפשוט לא אכלתי 10 ימים אלא רק שתיתי. והיא במקום לכעוס עליי ולקחת אותי לפסיכולוג (אני בטוחה שזה מה שהיא היתה עושה היום אבל אז לא הייתה מספיק מודעות), אמרה לי: הלוואי שהיה לי את הכוח רצון שלך
אז כמובן שחזרתי על זה שוב בקורס הדרכה, ושוב פעם אחר פעם לאורך השנים בתיכון כל פעם שרציתי להוכיח לעצמי שאני חזקה והכל ״קטן עליי״ וכמובן לקנות שמלה חדשה וצמודה במיוחד

כשלמדתי נטורופתיה כל דיאטה שלמדנו ניסיתי על גופי, ה-כ-ל

כאשר למדנו על צום אמיתי, כזה שרק שותים בו מים, כמובן שעשיתי את זה ל-10 ימים, וכשלמדנו על צום מיצים המליצו לנו לעשות את זה 3 ימים אבל אני בחורה יסודית ותחרותית אז עשיתי את זה במשך חודש. אכלתי בעיקר פירות וירקות מיום ראשון עד חמישי וקצת אוכל רגיל בסוף שבוע, כל יום שלישי הייתי בצום של מים בלבד וכמובן שהכל לווה בלא מעט ספורט ולימודים של 12 שעות ביום
אני זוכרת את הרגע כשקראתי פעם ראשונה כתבה שתיארה בדיוק אותי והבנתי שזה מה שניהל אותי ופשוט אף אחד לא דיבר על זה עד שהכתבה על הנושא התפרסמה
היום אני מבינה שסבלתי ממה שנקרא ״אורטורקסיה״ – ״נקיטה באמצעים קיצוניים לאכילה בריאה״ מה שאומר שעל "מזבח״ האכילה הבריאה העברתי את הגוף שלי 7 מדורי גיהנום.
 לשמחתי הוא ואני עדיין בחיים כנראה כי בתוך תוכי תמיד אהבתי את החיים ותמיד רציתי להמשיך לחיות ולהיות מאושרת, ידעתי שאצליח להוציא את עצמי מכל דבר, גם מהפרעת האכילה הזאת שאפילו לא ממש הבנתי שהיא הפרעת אכילה
הגילוי הזה שינה את חיי והתחלתי לחפש דרכים מנטליות, תודעתיות ורגשיות שיעזרו לי ואני שמחה לספר שאני היום מאד סלחנית כלפיו. באמת, בכל היקר לי, אני מדברת אל הגוף שלי באהבה, לא כועסת עליו יותר, לא מענישה אותו ומהמקום הזה, של השלמה יחד עם הקפדה על בריאות בלי אובססיביות אני יוצרת את כל תוכניות התזונה שלי
זו גם הסיבה שאני ממשיכה לחפש דרכים ליצור תוכניות תזונה בעלות נמוכה יחסית, כדי שכולם אבל באמת כולם או כולן יוכלו להרשות לעצמן לשמוע מה יש לי להגיד ומה יש לי ללמד
אני מרגישה שהשליחות שלי בעולם הזה היא ללמד אנשים להיות בריאים יותר, ולא לפתח הפרעות אכילה, לפתח קשר בריא לגוף ולאוכל, לנהל את האוכל ולא לתת לאוכל לנהל אותנו, להפסיק לקבוע אם היום היה טוב או גרוע לפי מה שאכלנו ולהיות סלחניות כלפי עצמנו מחד ויחד עם זאת להיות נחרצות כלפי הרצון שלנו להיות בריאות יותר לתמיד.
הגר

 

Written by Hagar Shefer
Find similar articles
BLOGHAGAR SEFFER